תקציר:

״אסור לפחד מהמים." אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שהוא נראה ונשמע רציני כל כך. "אם תראי גל גדול שמתקרב, אל תנסי לברוח או להילחם בו, הוא רק יתנפץ עלייך ויכאיב לך. את צריכה להיכנס לתוכו, לצלול מתחתיו, ולהיות בטוחה בעצמך.״ הוא מסיט את שערי הרטוב מעיניי. ״ברגע שתצאי מהצד השני, תביני שזאת הקבלה לחיים. לא משנה כמה תברחי מדברים, זה לא יפתור שום דבר, הם רק יתנפצו עלייך חזק יותר." את עומר הכרתי אחרי שההורים שלי התגרשו, וחשבתי שלעולם לא אמצא מקום שירגיש כמו בית. הוא הרחיק אותי מכולם ושכנע אותי שהבית שלו הוא גם שלי, שהמשפחה שלו יכולה להיות גם המשפחה שלי. עשיתי הכול כדי לשמור עליהם. התאמתי את עצמי אליו, עד ששכחתי מי אני באמת. ואז הגעתי לבסיס השייטת. כולם הזהירו אותי מהלוחמים, אבל אף אחד לא הכין אותי לפגישה עם ברק שפירא. העיניים הירוקות, הגומות והסערה השקטה שסביבו. הוא הגיע וסחף אותי כמו מים סוערים. תמיד פעלתי מהראש בלבד. והוא לא ניסה לשנות אותי, רק הראה לי שהחיים קצרים מדי בשביל לא להרגיש. אם אבחר בו, אאבד את הבית, את הביטחון ואת היציבות. את כל מה שבניתי. האם אני מוכנה לשלם את המחיר? מים סוערים הוא ספר מסעיר ומרגש מאת הסופרת טלי ברלב. זה סיפור על בחורה צעירה, דור שני להורים גרושים, שחולמת על בית. -- מהכריכה האחורית.