תקציר:

אביבית משמרי היא "הרבע הנותר" — האחרונה להיוותר ממשפחה של ארבעה: אם, אב, אח ואחות. היעלמות המשפחה התרחשה בתוך חמש שנים בלבד, ומתוך הגעגוע התהווה ממואר מלא יופי וכאב שעוקב אחר הפרידה שלב אחר שלב. ובינתיים החיים ממשיכים להתנהל. המחברת הקימה משפחה משלה — ובמקביל היא היא בונה גשר אל העבר, מתוך רצון ותקווה שלא ייעלם לגמרי. בפער הזה בין שני שלבי החיים ניצבת משמרי, רגל אחת כאן, רגל אחת שם, וכותבת. זהו ספר עדין וחכם, לא חף מהומור, שיש לו שני פנים: מצד אחד הוא משרטט דיוקן מרשים של משפחה אחת, ומצד שני הוא מתווה את מסעה של הסופרת מהעבר אל ההווה וממשפחה למשפחה — מסע של תיעוד וזיכרון, התייתמות והתחדשות. -- מהכריכה האחורית